הגמרא מסבירה את הברייתא מאי ואומר כלומר מדוע היתה הבריתא צריכה להביא פסוק נוסף - וכי תימא יוה''כ קמא הוא דבעי פרישה כדאשכחן במלואים אבל ביוה''כ דעלמא לא אי נמי כ''ג קמא הוא דבעי פרישה אבל כ''ג בעלמא לא ת''ש כאשר עשה וכו'

ואני שואל, אמנם מ"בזאת" הייתי אולי חושב שרק ביום הכיפורים הראשון צריך פרישה, או שרק אהרן, הכהן הגדול הראשון, צריך פרישה, אבל לא לדורות, אבל למה צריך להביא ראיה מ"כאשר עשה" הלוא בסוף פרשת יום הכיפורים עצמה כתוב "וכפר הכהן אשר ימשח אותו", שגם הכהנים הגדולים הבאים לדורות - צריכים לעשות ביוה"כ את כל האמור בענין, "ולבש את בגדי הבד בגדי הקודש, וכפר את מקדש הקודש, ואת אוהל מועד ואת המזבח יכפר, ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר", למה לא למדו פרישה לדורות מפסוק זה, יחד עם כל שאר עבודות היום, והיו צריכים את פסוק "כאשר עשה"?