פב.
א. תוחבין לה כוש ברוטב. רש"י פירש שמוצצת ממנו. ולכ' קצ"ב מה זה עדיף מהרוטב עצמו. הרי זה רוטב בלוע בכוש בן יומו וכשמוצצת את הכוש הרי זה כשותה את הרוטב עצמו ממש ומדוע זה בבחינת הקל לגבי הרוטב. ויל"פ בכמה אופנים.
ב. עבודה זרה מנלן וכו'. לא נתפרש להדיא מדוע ברור לרבותינו ז"ל שאהבת ה' מתייחדת ומסתיימת בענין עבודה זרה. ועוד צ"ב מדוע הוצרכו לברייתא דר"א גבי הצריכותא של נפשך ומאודך הרי הראיה היא מהמקרא עצמו של בכל נפשך.
ג. וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה. עי' לשון רש"י. ונראה שבא ליישב דהא באמת בסמוך נערה לומדת מרוצח שייהרג ואל יעבור בג"ע. אלא דהלימוד ההוא אינו לימוד בפרשה זו של רודף אחר הנערה מרצונו, ועל זה שאלו מה בא ללמדינו בפרשתינו. והשיבו שבאמת בפרשה זו הוא נמצא למד, ומ"מ אחר שהקישם הכתוב להדיא אין היקש לחצאין וילמוד נערה מרוצח.