לכאורה לאחר תשובה דחוקה מאד זו היה מתבקש לשאול רטורית : וכי עושים נסרים מהדס ? ולענות : קשיא. הגמרא מעדיפה להישאר בדוחק הבלתי הגיוני.
האם יש סיבה שהגמרא מעדיפה להישאר בתשובה דחוקה ולא לענות קשיא לעומת מקרים רבים בהם זו התשובה, כאשר ברור שגם במקרים אלו קיימת תשובה חלופית דחוקה ?