התוס' אומר שאם בן נח מביא קרבן בעל מום יאמרו לו להביא קרבן נוסף ומקשה רעק''א שאין דין בל יחל לגויים שהרי אין הם שייכים לפרשת נדרים ומתרץ בספר סדר יעקב שני תירוצים א. שישנו דין נוסף של חיוב אחריות שנלמד מונרצה לו לכפר עליו כלומר שישנה אחריות בחפצא של הקרבן להביא קרבן נוסףב. שהואיל והתרבו בני נח לענין נדבה של קרבנות יש להם גם איסור בל יחל. התורה תמימה בפרשת מטות מביא דרשה שמיעטה בני נח מבל יחל ומסביר שהואיל והם נודרים קרבנות
צריך למעט אותם מבל יחל אך קמ''ל שאינם בבל יחל הואיל והקרבנות מתנה היא
להם כלומר זה רק טובה כדי להתקרב אך אין הם צריכים להפסיד מכך ועיין עוד בשער המלך על הרמב''ם בענין זה