בדפים האחרונים נדונות סוגיות רבות בקשר לאמינות עדויות של אנשים על אחרים האם הם כהנים או לא. כאשר העדות החשובה ביותר היא "ליוחסין" אפילו הוא אוכל תרומה מדרבנן, אפילו חלה ואף נושא כפיים וכו' עדיין ליוחסין דרוש עדות מהימנה ביותר.

אם כן ה"יוחסין" דורשים רף גבוה של אמינות. אולם יש מי שמשלם בשל כך בחייו האישיים ללא עוול בכפוו:

הנה דוגמא:

רמב"ם (הלכות יבום וחליצה פרק ג' הלכה טז) "וְכֵן אִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ 'מֵת בַּעְלִיךְ' - הֲרֵי זוֹ לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּוָּדַע אִם יָלְדָה צָרָתָהּ אוֹ לֹא יָלְדָה.

וְלָמָּה לֹא תַּחֲלֹץ אַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִמִּיתַת הַבַּעַל וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְזָר עַל כָּל פָּנִים, שֶׁאִם יָלְדָה צָרָתָהּ הֲרֵי נִפְטְרָה זוֹ, וְאִם לֹא יָלְדָה הֲרֵי נֶחְלְצָה?

גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִוָּדַע אַחַר הַחֲלִיצָה שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁלְּקַיָּמָה, וְנִמְצֵאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲלִיצָה, וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה, וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁלֹּא יָדַע בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ, שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן, וְיָעִיד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִשֵּׂאת לַכְּהֻנָּה עַל פִּי בֵּית דִּין.

מה היא אשמה? לא מספיק שהיא אלמנה, ללא ילדים גם אוסרים עליה גם להתחתן אפילו עם זר? והכל בשל יוחסין בכהנים?