"בעו מיניה מעולא: יבם וא"כ חילק, לא עשה ולא כלום. חילק ואח"כ יבם מהו? לא עשה ולא כלום".
"כי אתא רבין אמר ריש לקיש: בין יבם ואח"כ חילק ובין חילק ואח"כ יבם, לא עשה ולא כלום.
והלכתא: לא עשה ולא כלום".

למאי הלכתא? גם עולא וגם ריש לקיש בדעת אחת ואין שום חולק עליהם.
בדרך כלל כאשר הגמרא מציינת "והלכתא" היא באה להכריע במחלוקת בין שתי דעות או יותר. לא זכור לי שהגמרא ציינה אי פעם "והלכתא" במקום שהכל מסכימים לדעה אחת. מדוע?