קיימת בכל הדורות נטיה אצל הדרשנים להגזים.

אני מביא שתי דוגמאות בלבד :
רואים זאת בהגדה של פסח כאשר כל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח, ומזה מגיעים למה שנראה כהגזמה במספר המכות ( שמספרן נמדד 'חשבונית' לפי דרשת האצבעות )
סיומה של מסכת כתובות מרובה בתיאורים של ארץ ישראל המלווים מגוזמאות של ממש, ואני יודע שיש שיקפצו ויגיבו ויכתבו שאני קטן אמונה. בסדר, אז היה כרוב בגודל אדיר ותהיה חיטה בגודל אדיר,
אבל לשם מה אנחנו צריכים את זה ? האם זה תיאור מציאותי או שהוא בא לומר משהו אחר ?