הגמרא מביאה פסוק זה בהקשר לאותו נואף שהזהיר את הבעל מפני הנחש ולכן האשה הותרה שכן אילו היה חוטא איתה באמת, נוח היה לו שהבעל ימות והוא תחתן איתה.
שואלת הגמרא ואולי דווקא נוח לו יותר שהבעל יחיה והוא יחטא עם האשה בבחינת "מים גנובים ימתקו"? ומשיבה הגמרא מה שמשיבה.
שמעתי בשם החת"ס שהסבר זאת בדרך משל: לפעמים קשה לאדם ללמוד תורה מפני שהוא טרוד בענייני היום-יום או מסיבות אחרות אבל מדי פעם הוא "גונב" כמה דקות בכל פעם כדי ללמוד בכל זאת ועליו נאמר: "מים גנובים ימתקו" ואין מים אלא תורה (הוי! כל צמא לכו למים) ולבסוף היא מתמתקת עליו.

הדרן עלך מסכת "נדרים!"
יה"ר שנזכה לומר הדרן על כל הש"ס