"הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל"

הרמב"ם: בהלכות תרומה פרק יא הלכה יב פוסק:

הַנּוֹתֵן לַפֻּנְדָּקִית לְבַשֵּׁל לוֹ וְלֶאֱפוֹת - מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים, וּמְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף שֶׁלָּזֶה בָּזֶה.
אֲבָל הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ, בֵּין שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ בֵּין שֶׁאֵרְסָהּ, אוֹ לִשְׁכֶנְתּוֹ, פַּת לֶאֱפוֹת וְתַבְשִׁיל לְבַשֵּׁל - אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר לָעִסָּה וּתְבָלִין לַקְּדֵרָה. אֲבָל אִם לֹא נָתַן - חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וּלְפִיכָךְ מְעַשֵּׂר מַה שֶּׁיִּטֹּל מִמֶּנָּה, וְחוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וּלְפִיכָךְ אִם הָיְתָה שְׁנַת שְׁמִטָּה - הַפַּת אֲסוּרָה, שֶׁמָּא הַשְּׂאוֹר מִסְּפִיחֵי שְׁבִיעִית הוּא

אבל אם נתן לה את כל המצרכים וחומרי הגלם למאכל: מה עם הכלים שאפת ובשלה בהם? האם לא חוששים לאיסורים הבלועים בהם בעיקר בפרות שביעית?