ב'ק נה: קשרו בעליו במוסירה ונעל לפניו כראוי ויצא והזיק כו'
וברש'י קשרו בעליו - לשור. ולכאורה אינו מובן כוונתו.
אולם עיין תוס' שבת נב. וז"ל קשרה בעליה במוסרה. הוה מצי לשנויי הא מני חנניא היא והא דמשמע בריש הכונס (ב"ק נה:) דמוסרה שמירה פחותה היא היינו דוקא בשור: ונראה דזה כוונת רש'י ודוק'