א"ר יוחנן כל הגוזל את חברו שוה פרוטה כאילו גוזל נשמתו ממנו וכו'
מאי ואומר...וכי תימא הני מילי היכא דקעביד בידיים אבל בגרמא לא, ת"ש אל שאול ואל בית הדמים וכו' (אגב - אמנם לשון נביאים לחוד ולשון חכמים לחוד אבל יש כאן משחק מילים - בית הדמים)

מו"ר אחי אמר לי
שאין זה דוקא בגוזל בגרמא
אלא גם מזיק בגרמא , שכידוע פטור -
גם הוא גוזל את נשמת הניזק.
שלא יהיה מזיק בכוונה , אפילו בגרמא, פחות מגזל.
ואכן למדנו (ב"ק נה:) שהמזיק בגרמא חייב בדיני שמיים.

האיסור להזיק בגרמא - מפורש במסכת ב"ב כב: