מעניין לשים לב לדמיון במבנה הסוגיא - בעיקר בדברי אביי על כך ובתירוץ של רבא:

בבא מציעא דף נו. בסוגייתנו:
אמר אביי: רבי אלעזר שפיר קא קשיא ליה, ושמואל לא שפיר קא משני ליה. דקשיא ליה לרבי אלעזר מיתה דבידי שמים, ומשני ליה שמואל מיתת בית דין, דלמא שאני מיתת בית דין דחמירא. ורב ששת לא שפיר קא מותיב ליה דקאמרי אינהו מיתה, ומותיב רב ששת לאו, דכתיב לא תוכל לאכל בשעריך. וכו'. רבא אמר: שמואל שפיר קא משני ליה - שם מיתה בעולם.

גיטין כה. בסוגיית ברירה:
אמר אביי: קא בעי מיניה תולה בדעת אחרים, וקא פשיט ליה תולה בדעת עצמו, והדר מותיב ליה תולה בדעת אחרים! אמר רבא: מאי קושיא? דלמא דמאן דאית ליה ברירה, לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית ליה ברירה, ומאן דלית ליה ברירה, לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים לית ליה ברירה.