מובא גם בעירובין נו, ושם במאירי: קוטב צפוני וקוטב דרומי .ההסבר: שמעל הקוטב הצפוני רואים העגלה הקטנה וכוכב הצפון וככל שמדרימים יורדת העגלה למטה לאופק צפון ומצד דרום נראים מערכות כוכבים חדשות. וכשחוצים קו המשוה נעלם כוכב הצפון מתחת לאופק הצפוני ובדרום נראים כל הכוכבים מסתובבים מסביב לנקודה בשמים ש180 מעלות מכוכב הצפון. וככל שמדרימים היא עולה מעל האופק. ומזה הוכח כדוריות הארץ והיותה תלויה באויר העולם. וגם ע"פ זה חשבו מדת היקפה . והובא כאן בתלמוד [ציון לענין זה] לדחות שלא תבין מרבא דברים אחרים ושאין רבא כפשוטו אלא דברי אגדה.[וזה הכוונה: "תיובתא" כלומר ,נדחה] .וללמד שכל מאמר שמשתמע ממנו דבר אחר תתפוש שלא כפשוטו וכדברי אגדה. ובערובין הובא[ציון לענין זה] בהקשר של לכוון רוחות העולם. והתלמוד לא היה צריך לפרט ולהסביר ענין זה כי היה ידוע , אלא רק ציינו לו .