רשב"ם
"שהמת ארכו שלש אמות ובשביל ארון שהוא מונח בו צריך אמה רביעית"

תוד"ה "והכוכין"
"דבפרק המצניע (שבת צב. ושם ד"ה אישתכח) משמע בהדיא דעד כתפיו של אדם ג' אמות....והכוכין דארכן ארבע משום צוארו וראשו ודפי הארון"

בערוך השולחן (רא,ג) תולה מחלוקת רשב"ם ותוס' מהו שיעור האמה.

האם מכאן אולי נובעת המחלוקת בן הגר"ח נאה לחזו"א לגבי אורך האמה וממילא כל שאר המדות והשיעורים הנובעים מכך ?