בדף נ"ב ע"ב מובא בעי רמי בר חמא ששאל (למסקנת הגמ') הנודר ואמר שאיני טועם אם נאסר עליו היוצא מהן או לא, והגמ' נשאר בשאלה וליכא ההוכחה לדין זה,
אמנם בסוף הפרק מובא ברייתא שר"ש אומר שהנודר חיטין שאני טועם מותר לאפות ממנו פת דפת נקראת חטה ולא חיטין, ולכאו' מוכח מכאן שאפ' שאמר שאני טועם, מותר בהיוצא מהן, שיכול לאפות מן החיטין אפ' שהחיטין אסור עליו