|
|
רבי אלעזר אומר שם:מי שיש בו דעה – מתעשר, והרי הוא כמי שנבנה המקדש בימיו; מי שאין בו דעה – אסור לרחם עליו, סופו לִגלות, ויסורים יבואו על הנותן לו פת. מה פשעו שהשם לא חנן אותו בדעת ? גם מי שאין בו דעת הוא סוג של דל . ומי שלא יקשיב לרבי אלעזר יענש בחומרה ? והעולם בכלל לא נוהג כך מאכילים את כולם בבית תמחוי לא בודקים אם יש לו תעודת בגרות וגם לא את התיק שלו במשטרה . חנוך לנער על פי דרכו ... משלי כ"ב "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ - גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (ו). רַב נִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם אֶחָד. גָּזַר תַּעֲנִית וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. יָרַד לְפָנָיו שְׁלִיחַ צִבּוּר, אָמַר "מַשִּׁיב הָרוּחַ" – וְנָשְׁבָה רוּחַ, אָמַר "מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" – וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. אָמַר לוֹ: מָה מַעֲשֶׂיךָ? אָמַר לוֹ: מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת אֲנִי, וּמַקְרִיא לִבְנֵי עֲנִיִּים כִּבְנֵי עֲשִׁירִים, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ – אֵינִי נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כְּלוּם; וְיֵשׁ לִי בְּרֵכָה שֶׁל דָּגִים, וְכָל מִי שֶׁמְּסָרֵב אֲנִי מְשַׁחֲדוֹ בְּדָגִים וּמְשַׁדְּלוֹ עַד שֶׁהוּא בָּא וְקוֹרֵא. (בבלי, תענית, כד - תרגום מתוך ספר האגדה ברשת) כיצד הצליח מלמד תינוקות במקום שרב גדול נכשל בו? החלק האחרון נלקח מאתר 929 |