א. שצריכה יד כנגד עורף. מרש"י משמע כנגד עורף היורה, שצריך למשוך אליו כדי לירות. וקצ"ב דהרי מפורש בקרא עורף אויביך.

ב. (בעמ' ב') אלא בתלתא. ברש"י נקט תלתא וכו'. דקשיא ליה דאמרינן אילימא בגוי אחד גם בישראל אסור, אלא בתלתא, הוי ליה למימר בתרי. ופשוט.

ממהדו"ק:

כה. זה ספר משנה תורה וכו'. הוא דבר פלא שכל הספר נקרא על שם פסוק יחיד זה של ועשית הישר והטוב. ויל"ע.