מעניין שעל אף שגם רבא וגם רב נחמן בר רב חסדא למדו מרב חסדא (ברור שרב נחמן היה גם בנו של רב חסדא ...) הם דורשים את ההיפך על אשריהם לצדיקים ואוי להם לרשעים.
ולא שדעתם הייתה צריכה להיות שווה בגלל רבם, שהרי דרשה יש כאן ולא הלכה שנלמדה מרב חסדא והם אומרים אותה בהיפך, מוקד העניין הוא בנקודת המבט השונה שלהם בשאלה (שתישאל לעולם...) מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

חילוק דבריהם בגמרא:
דרש רב נחמן בר רב חסדא, מאי דכתיב: יש הבל אשר נעשה על הארץ וגו'?
אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הבא בעולם הזה,
אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הבא בעולם הזה.

אמר רבא:
אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה,
אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה.

אולי רבא - שלא מקבל את הדעה שאשריהם לצדיקים שסובלים בעולם הזה, ולדעתו אפשר "גם וגם" - הוא עצמו הוכחה לדעתו, שהרי לרבא היה מאוד טוב בכל תחום: חכם ביותר, עשיר ביותר, מקורב למלכות וכו'