אחד הלומדים הביא נידון האם דין פתח אהל מועד נמסר דוקא בשלמים או ילפינן מיניה שאר קרבנות, ושלחתיו למשנה למלך. אמנם רש"י כאן בסוף העמוד דן כבר בזה, (פלא על גליון הש"ס לרע"א שלא ציינו שם על אתר) והתוס' כאן נוטים דה"ה לכל הקרבנות.
ומענין לענין. ברש"י זה מוכח שמזבח מכוסה אין בו משום ריעותא (אע"פ שאין כאן ספק אמיתי, רק להגדיל תורה), שהרי רשי אומר שעיקר כונת הש"ס לאחר שפירקו, שאז משכחת לה מזבח ללא משכן, שבני גרשון ומררי נטלו היריעות והקרשים והמזבח ממתין לקהת, אבל הרי כיסוהו הכהנים כמפורש בתורה סו"פ במדבר, והרי שמשום הא לא ייפסלו הקרבנות.