|
|
הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת. מִקַּבָּלַת עֹל מַלְכוּת וְעַד חֲלוֹמוֹת. כֻּלָּךְ אֱמוּנָה עַל כָּל צַעַד בַּחַיִּים. מְלֻוָּה בְּרָכָה גַּם כְּשֶׁרַע וְגַם כְּשֶׁנָּעִים. טוֹב עַיִן הוּא אֶת עַמּוֹ יְבָרֵךְ, בְּשָׁלוֹם אֲרִי שׁוֹאֵג אוֹתָנוּ יַדְרֵךְ. וּנְבָרֵךְ לַחֲכַם הָרָזִים בְּבִנְיָן אֲרִיאֵל. הַשֵּׁם יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. יִישַׁר כֹּחַ עַל שֶׁסִּיַּמְתָּ / הִשְׁתַּתַּפְתָּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת. שֶׁתִּזְכֶּה לְסַיֵּם עוֹד הַרְבֵּה מַסֶּכְתּוֹת. וּדְבַר הַשֵּׁם יְלַוֶּה אוֹתְךָ לָעַד. וְתִזְכֶּה לְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ הַמְּיֻחָד. בְּחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם בַּפְּרָט וּבִכְלַל יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ הַשֵּׁם וֶחְיֵה וּזְכֵה בְּבִנְיָן אֲרִיאֵל כתב: ירוחם נעמן |