א) שבת נ:

איבעית אימא בקטן ואבע״א באשה ואבע״א בסריס
ופירש״י דלית להו זקן.

וקשה לי, הרי יש שערות ידיה ורגליה של אשה וצ״ע.

ב) שבת נ:

רש״י ד״ה שרי - לחוף פניו כו׳
ובד״ה ברדא לרחוץ פניו.

יש לעיין בכוונתו בד"ה ברדא ומדוע צריך לפרש עוד הפעם. גם ק״ק בשינוי הלשון. ואגב יש לעיין אם כוונת רש״י למעוטי שער ראשו וצ״ע בזה.