בברכות נג, ב אמרינן: "אבל בעידן מפטרייהו עונין", ופרש"י: "כשאומרים ההפטרה ומברכין בתורה ובנביא עונין אחריהן אמן", ובראשונים פירשו דהיינו כשמברכין לפטור עצמן באכילתן, דאף דפטור, קמ"ל דעונין כיון דיש מצוות חינוך.
ויש לעיין לשיטת רש"י אם מודה לראשונים שצריך לענות אמן אחר ברכת הקטן כשבא לפטור עצמו באכילתו? ואם מודה להו, אמאי לא מפרש לה כוותיהו?