לשון הגמרא
"מ"ט דרשב"ל ? אמר קרא 'אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה (בִּשְׁגָגָה) וְאָשֵׁם' ואשם עד שישגוג בלאו וכרת".

הגמרא הביאה את הפסוק מספר ויקרא ד,כז (כך בתורה אור)
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְו‍ֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם" - פסוק זה מדבר בשגגת היחיד

מספר פסוקים קודם מתייחסת התורה לשגגת הנשיא
"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם"


מה הסיבה לסוגריים ?
איזה פסוק הוא הנכון ?
מאי נפק"מ בין הפסוקים ?

ב'אוצר המפרשים' מובא שהסוגריים בטעות וכך יותר מסתבר ואולי יש מי שיכול לסבר את הדברים אחרת.
תודה מראש למי שיכול לסדר את הדברים.