הגמרא מחפשת מקור לכך שלא כל נגיעה של חתיכה בבשר הקורבן הופכת אותה להיות כקרבן אלא דווקא אם הייתה בליעה מהפסוק "כל אשר יגע בבשרה יקדש"

לא הבנתי איך מהמילים "יגע בבשרה" משמע דווקא שהייתה בליעה ולא סתם נגיעה בבשר הקורבן.

אם מחפשים סברה זה מאוד הגיוני שדווקא בליעה תיתן לחתיכה את דין הקורבן. אבל אם הגמרא כבר חיפשה מקור, כיצד המילה "בבשרה" לימדה דין זה?