למדנו מדברי התורה "כל אשר יגע בבשרה יקדש" ש שאם חתיכת הקורבן הייתה פסולה גם החתיכה שנגעה בה נפסלה

שאלה הגמרא מדוע תאסר החתיכה באכילה יבוא עשה של אכילת בשר קרבן כשר וידחה את הל"ת של אכילת קרבן פסול?.

רבא תירץ שאין עשה דוחה את ל"ת שבמקדש

רב אשי תירץ שהמילה "יקדש" מוסיפה עשה נוסף שחתיכה שנגעה בחתיכה פסולה פסולה וא"כ זה עשה מול ל"ת ועשה ולכן לא דוחה.

ולכאורה פשט התורה הוא שהמילה יקדש היא תוצאה של הנוגע בבשרה אין כאן מצווה שכך יקרה . מה בפסוק הביא את רב אשי לחדש שיש כאן מצוות עשה?