"א"ל לא שנא ומנא תימרא כדתנן המלבן והמנפץ והצובע והטווה שיעורו כמלא רוחב הסיט כפול והאורג ב' חוטין שיעורו כמלא רוחב הסיט (כפול) אלמא כיון דלטוייה קאי שיעורא כטווי ה"נ כיון דלעבדו קאי שיעורו כמעובד".

המהרש"ל אינו גורס זאת.
כוונת הגמרא להוכיח כי הפעולות - מלבן/מנפץ/צובע הן לפני הטוויה ועדיין שיעור כולן "ככמלא רוחב הסיט כפול" של הטוייה ולכן מן הסתם אינו גורס שיעור זה בפעולת האורג.

מה הכריח את המהרש"ל שלא לגרוס זאת ?