בדברי הגמרא "זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת - חייב"
מפשט דברי רש"י עולה לכאורה שמדובר על קיום לעולם היות וההדגשה על היא על העשיה ביום השבת.
הרמב"ם פוסק (ט,יג) "וכל שאין מלאכתו מתקיימת בשבת פטור".
בשער הציון (שג,ס"ק סח) משמע שנחלקו רש"י ורמב"ם גם בענין הכותב.

1. האם ניתן להבין גם בדברי הרמב"ם שמדובר על קיום ליותר מאשר לשבת ולו רק בגלל ההשוואה למלאכת הכותב במשכן שודאי התקיימה לכל תקופת הקמת המשכן ?
2. אם זו ההבנה , כיצד יובנו הדברים לאור דברי שער הציון "משמע לכאורה דאפילו אם מתקיימת רק על יום השבת לחוד וכן משמע לענ"ד מהרמב"ם ט,יג" ?