בשני הדפים האחרונים מוזכר כמה עשרות פעמים רבי אליעזר הסובר שאין חיוב בהעלאת חוץ עד שיקטיר את הכל. ובכל פעם הש"מ מגיה בעקביות רבי אלעזר. מנין לו הביטחון הזה? נניח שכך בכתב יד שלפניו, אבל פעמים רבות כל כך בנוסח שלנו יכול בהחלט להיות גירסה שונה. אמנם במנחות יב: ר' אלעזר אבל לעיל מב. ג"כ ר' אליעזר כמה פעמים.

נראה שמקורו מכאן. דאמרינן מודה ר"א בדמים דתנן ר"א ור"ש אומרים. והרי כאן חבירו של ר"ש אינו ר' אליעזר הגדול אלא ר' אלעזר בן שמוע מתלמידי ר"ע, וע"כ כל הר"א היינו ר' אלעזר. ולעיל מב גם בקטע הזה בטעות ר' אליעזר, אבל זו כבר טעות מוכחת מיניה וביה.