"והאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר צידת צבי וצידת נחש ומפיס מורסא" (לעיל ג).
הגמרא אצלנו "טורחת" לכתוב במפורש את מה שממילא נלמד מהכלל שקבע שמואל.

המשך הגמרא (לעיל ג):
"פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת לא קא חשיב".

כל מהות האיסור כאן של אוהל עראי - מדרבנן , אליבא דשמואל , מדוע הגמרא ציינה "אבל אסור" ?