ידוע מה שמביא רש"י שהוא מפני שהיו מטמאין את הכהן השורף, ולא רצו שייגרם זלזול וזהו מעלה עשו בפרה.

מענין להוסיף שבפירוש המשנה להרמב"ם פ"ג דפרה מ"ג מביא תוספתא שבתחילה כך עשו עולי גולה מפני שלא היה להם איש טהור. וכך נעשה כשייבנה בית המקדש וכולנו טמאי מתים, אזי כל המתעסקים יוצרכו להיות טהורים באופן זה וזה מאבטח שלא תיבטל מצות אפר פרה. אבל כשיש לנו דרך לטהר כותב הרמב"ם שעדיף אדם טמא שטבל והוזה מאשר מי שבחזקת שלא נטמא! שהתורה מעידה עליו שהוא טהור. (מה שנקרא בלשון העם אדם שהיה מאושפז בחולי הנפש ונתרפא יש לו תעודה שהוא בריא מה שאין לסתם אדם...).

לא ברור שם לגמרי אם הרמב"ם סובר שכשהיה אפר פרה באמת לא עשו זאת רק עולי גולה, או שתמיד עושים זאת אלא שרק לגבי הממלאים לצורך ההזיה על השורף ולא לשאר המתעסקים.