למה שוחקות גדולות יותר מעצבות?
אפשר לבאר (לפחות ע"ד הדרוש) ע"פ הסיפור המפורסם בגיטין (נו:) על טיטוס:
"הוה סיים חד מסאני, בעא למסיימא לאחרינא לא עייל, בעא למשלפא לאידך לא נפק, אמר מאי האי, אמר ליה לא תצטער, שמועה טובה אתיא לך, דכתיב שמועה טובה תדשן עצם, אלא מאי תקנתיה, ליתי איניש דלא מיתבא דעתך מיניה ולחליף קמך, דכתיב ורוח נכאה תיבש גרם, עבד הכי עייל"
כששוחקים, העצמות מתרחבות, וכשעצובים, אז להיפך.