ושמואל אמר -
דכן, מלטמא טומאת אחרים.
אבל טומאת עצמן יש להן

קסבר.
טומאת משקין... עצמן, ...........דאורייתא.
.................. לטמא אחרים,........דרבנן.
וכי גזור רבנן, במשקין דעלמא.
במשקין בית מטבחיא, לא גזור.

וכאן הבן שואל - עצור כאן...
למה צריך את ההמשך

- וכי לא גזור רבנן, לטמויי אחרים. אבל טומאת עצמן, יש להן -

הרי כבר כתוב במפורש שטומאת עצמן דאורייתא ?