|
|
תיאורי הגבול בין יהודה לבנימין בספר יהושע באזור י-ם הם כדלקמן ביהודה וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל. וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה. וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים. בבנימין וּפְאַת-נֶגְבָּה מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה וְיָצָא אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ. וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל. וְתָאַר מִצָּפוֹן וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. שני קוי הגבול עוברים בין עין שמש לעין רגל, אח"כ גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב, אח"כ קצה/ראש ההר ומשם למי נפתוח. כלומר לכאורה קו גבול זהה. אם ירושלים לא התחלקה לשבטים, משמע לכאורה שנותר בין קוי הגבול של יהודה ובנימין אזור ביניים בו נותרה ירושלים, שאינו שייך לשטחו של אף אחד מהם אך קו הגבול היה צריך להתפצל באיזור זה ולהקיפו כך שמצידו אחד יהיה רק שבט יהודה ומצידו השני רק שבט בנימין. היכן אם כן נותר שטח זה כאשר קוי הגבול לכאורה חופפים ? |