משנה (מג:) בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הקיתון של זהב ר' יהודה אומר לעולם כ''ג מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.
ובגמ' בכל יום כהן [גדול] מקדש ידיו ורגליו מן הכיור וכו': מאי טעמא משום כבודו של כהן גדול.
למי ולמה מכוונים דברי הגמ'? נראה לי שהכוונה לדברי רבי יהודה, כי לדברי ת"ק היה צריך לומר, או משום חולשה של כה"ג אם יקדש בכיור ולא ליד בית הטבילה, או כי פושט ואח"כ מקדש לר"מ ואת זה בטח לא יכל לעשות ליד הכיור. כך היה נראה לענ"ד.
ומה אעשה שהמאירי כתב "... והיום בכל עשרה קידושין מקדש מקיתון של זהב דרך כבוד וחשיבות, ורבי יהודה אומר שבכל השנה..."