נָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי חַד אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר וְחַד אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֵל כׇּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵין דַּעְתּוֹ מְיוּשֶּׁבֶת עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר

נחשים הינם זוחלים טורפים. אינם אוכלים לא עפר ולא מזון מעורב בעפר. מוזר שד"ר רענן לא כתב כאן דבר. ברם אין הם טורפים רגילים אלא בולעים את מזונם בשלימות. אי לכך אינם חשים מן הסתם שום טעם בעת הבליעה. האם לכך הכוונה שטועמים 'עפר' 'כאילו' טעמו עפר שאין בו כלל טעם ? לפי הניסוח לא זאת הכוונה כי משמע שטועמים אלא שהטעם תפל כטעם עפר. נראה שהדבר נובע מכך שנראה כאילו הנחש טועם את העפר אף שלא זו המציאות.
( ראו בויקיפדיה ואכמ"ל )
על מה התווכחו אם כן האמוראים ?