"תרגמה רבא אליבא דאביי" - נראה לי שהרבה מוסר והגינות לומדים ממעשהו של רבא, שכאשר אני מתווכח מול אדם (או כנגד השקפת אדם מסוימת) בנושא מסוים, ומול אותו אדם מתעוררת קושיה מסוימת - שלכאורה זה מחזק את דעתי, אך כשאני מתבונן באותה קושיה אני רואה שיש מקום להפריך אותה, אף על פי שאותו אדם שאני נחלק מולו לא חשב על כך בעצמו שאין בזה קושי, אני בעצמי "אתנדב" להסביר מדוע אין בכך קושיה עליו, כי הוויכוח שלי נובע מחיפוש אמיתי ואין לי עניין להציג עצמי כצודק ואת חברי כטועה בכל מחיר!!