הגמרא מבררת...
כמאן אזלא הא (דתניא)
נסכים...
בתחילה..... -.....מועלין בהן
ירדו לשיתין - אין מועלין בהן
לימא רבי אלעזר בר צדוק היא
דאי רבנן הא נחתו להו לתהום

למה להגיד סתם רבנן
כאשר בברייתא כתוב במפורש שזה ר' יוסי ?
וז"ל הברייתא
תניא
ר' יוסי אומר
שיתין מחוללין ויורדין עד תהום
שנאמר ...וגם יקב חצב בו - אלו השיתין ?

וא"ת...
שהכוונה רבנן שזה בא לכלול גם את המימרא של
אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן
שיתין מששת ימי בראשית נבראו
שנאמר ..
חמוקי ירכיך - אלו השיתין
כמו חלאים - שמחוללין ויורדין עד התהום

לא נראה לי
שיש מקום לקרא לר' יוחנן האמורא "רבנן"
כאשר יש כאן את ר' יוסי התנא

וליבי אומר לי
שזו לא סתם מיימרא של ר' יוחנן.
אלא אמר זאת בשם איזה תנא.
ואז שפיר דמי - להגיד "רבנן"