בדף יא: אומר עולא שב"ה התירו לסגור תריסי חנויות ביו"ט בגלל שהתירו סופן משום תחילתן. הגמרא שם אומרת תְּרִיסִי חֲנוּיוֹת נָמֵי תְּנֵינָא! מַהוּ דְּתֵימָא, טַעְמַיְהוּ דְּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם דְּאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים, וַאֲפִלּוּ דְּבָתִּים נָמֵי? קָא מַשְׁמַע לַן הִתִּירוּ סוֹפָן מִשּׁוּם תְּחִלָּתָן, דַּחֲנוּיוֹת אִין דְּבָתִּים לָא.
כלומר, ב"ה מתירים לפתוח רק תריסי חנויות בגלל שהתירו סופן משום תחילתן, ואוסרים לפתוח תריסי בתים משום בניין.

לעומת זאת בדף כב: הגמרא מסבירה שמחלוקת ב"ש וב"ה בעניין זקיפת מנורה היא על מנורת חוליות שנתפרקה, ובית הלל מתירים לזקוף אותה כי אין להם בניין בכלים.

אז יש להם בניין בכלים או אין להם?