מהמשנה המדברת בחובת עולת ראיה בררנו דין סומא בעינו
ראינו ההקש כשם שבא ליראות בא לראות בשתי עינים
אשרי עבד שרבו מצפה לביאתו ולראותו לעומקו
אך כיון שחרב המקדש הוו"א שאין עוד מקום לציפיה זו ונגזרנו לנו לחלוטין מעל פניו
אלא שעונה הגמרא 'עוד ידו נטויה עלינו'
ואומנם זה לדין אך גם זו נחמה היא, אשרי בן שאביו משגיח עליו כל הזמן, גם אם להענישו על עברותיו, שגם אם בגלות פניו בכעס אי הסרת הפנים הבטחה גדולה היתה בה שפניו של כעס ילכו ופנים של אהבה יופיעו