בת רב חסדא הוה יתבה בכנפיה דאבוה
הוו יתבי קמיה רבא ורמי בר חמא
אמר לה מאן מינייהו בעית ?
אמרה ליה תרוייהו !
אמר רבא ואנא בתרא

וסוף הסיפור מופיע ביבמות דף לד:
אמר ליה רבא לבת רב חסדא - קא מרנני רבנן אבתריך
(ששהית עשר שנים אחר בעליך הראשון - רמי בר חמא)
אמרה ליה - אנא דעתאי עלך הואי ....

(תוס' ביבמות שולח לכאן ומכאן הוא לא שולח לשם
דדברי תורה עניים הכא ועשירים התם...)