דף פז עמוד א * הברייתא מביאה את המקור לדין המשנה "שחט ולא כסה וראהו אחר - חייב לכסות". * יש לכסות את הדם ביד ולא ברגל, שלא יהיו מצוות בזויות עליו. * "מי ששפך - הוא יכסנו, מעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו י' זהובים". * רב אשי מביא את המקור לדין המשנה "כסהו ונתגלה - פטור מלכסות" (רב אשי לומד זאת מהמיעוט "וְכִסָּהוּ"). * כסהו הרוח וחזר ונתגלה - חייב לכסות (כי אין דיחוי אצל מצות). דף פז עמוד ב * מים שנפלו לתוך דם - אם יש בו מראית דם חייב לכסות. * דם שנפל לתוך מים - אם יש בו מראית דם חייב לכסות, ולא אומרים "ראשון ראשון בטל" (כפי שאומרים בדם קורבן שנפל לתוך מים) כי אין דיחוי אצל מצוות. * שמואל פוסק שכל זמן שיש בדם (שהתערב במים) מראה אדמומית הרי הוא מכשיר את הזרעים לקבל טומאה, והגמרא מביאה שתי אפשרויות לבאר את דבריו והחידוש שבהם. * בגמרא מבואר מתי האוכל "צללתא דדמא" חייב כרת, ומתי "צללתא דדמא" מטמא באוהל.
דף פח עמוד א * למסקנת הגמרא: משקה המת (כגון: דמעת עינו וחלב אשה) טהור ולא גזרו בו חכמים כפי שגזרו בזב (מכיוון שאנשים בדילים מהמת). * לדעת חכמים: חייב לכסות את כל הדם, לדעת רבי יהודה: אין חייב לכסות אלא רק מקצת מהדם (מדם הנפש), ולדעת רשב"ג: צריך לכסות את כל דם הנפש. * המשנה והברייתא מבארים במה מכסים את הדם ובמה אין מכסים. * חול ש"צריך ולא צריך" לכתשו - הלישנות בגמרא חולקות אם נחשב לחול הדק (שמכסים בו) או לחול הגס (שאין מכסים בו). דף פח עמוד ב * הברייתא לומדת מפסוקים שניתן לכסות את הדם בכל דבר שדומה לעפר בכך שהוא מגדל צמחים. * כלל הצריך לפרט אין דנין אותו בכלל ופרט. * לדעת רב נחמן בר רב חסדא: אין מכסים את הדם אלא בדבר שזורעים בו ומצמיח. * לדעת בית שמאי: אין מכסים את הדם אלא בעפר, ובית הלל חולקים. * בשכר שאמר אברהם אבינו "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" זכו בניו לשתי מצות: אפר פרה ועפר סוטה.
דף פט עמוד א * בשכר שאמר אברהם אבינו "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" - זכו בניו לשתי מצוות: לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. * "וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" - רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. * מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין (עבור ציצית)? - מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד. * קשה גזל הנאכל, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להחזירו. * כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה - עשה אזניך כאפרכסת. * אמר להם הקב"ה לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, אבל עובדי כוכבים אינן כן. * גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם. * אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן. * אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה / מי שמשים עצמו כמי שאינו. * מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאלם (אך לא לדברי תורה ולא יגיס דעתו). * "מכסין בעפר עיר הנדחת" - הגמרא מביאה שתי אפשרויות לבאר במה מדובר ומה הטעם. דף פט עמוד ב * פרק שביעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בפרטי הדינים של איסור גיד הנשה. * במשנה נאמר שגיד הנשה נוהג גם במוקדשין - והגמרא מבררת במה מדובר ומה כוונת המשנה.
