דף פט עמוד א * בשכר שאמר אברהם אבינו "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" - זכו בניו לשתי מצוות: לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. * "וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" - רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. * מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין (עבור ציצית)? - מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד. * קשה גזל הנאכל, שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להחזירו. * כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה - עשה אזניך כאפרכסת. * אמר להם הקב"ה לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, אבל עובדי כוכבים אינן כן. * גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם. * אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן. * אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה / מי שמשים עצמו כמי שאינו. * מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאלם (אך לא לדברי תורה ולא יגיס דעתו). * "מכסין בעפר עיר הנדחת" - הגמרא מביאה שתי אפשרויות לבאר במה מדובר ומה הטעם. דף פט עמוד ב * פרק שביעי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בפרטי הדינים של איסור גיד הנשה. * במשנה נאמר שגיד הנשה נוהג גם במוקדשין - והגמרא מבררת במה מדובר ומה כוונת המשנה.