"הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים". המשנה והגמרא לא פרשו האם אז הכהן צריך למנות בפיו את ההזאות.
חז"ל דרשו בתורת כהנים (אחרי מות, סוף פרשתא ג') שיש למנות גם בהזאה על טהרו של מזבח: "'והזה עליו' על טהרו של מזבח, 'מן הדם' שבענין, 'שבע פעמים' לא שבע טיפים, 'שבע' יהא מונה שבע פעמים לא אחת ושבע". אולם הרמב"ם (עבודת יום הכיפורים ג', ה') כתב בכל ההזאות שיש למנות: 'אחת, 'אחת ואחת' וכו', ואילו כאן, שיש רק שבע הזאות שוות, לא הזכיר כלל שצריך למנות. ויש לעיין מדוע, שהרי כפי שראינו בתורת כהנים צריך למנות גם כאן?
אפשרות לתירוץ בקובץ המצו"ב.