|
הבאת שלום הגדרה[1] - מצות עשיית שלום בין בני אדם הבאת שלום יש בין איש לאיש, בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אומה לאומה, ובין ממשלה לממשלה (מכילתא בחדש יא). ומידות צדיקים לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, ובין ישראל תלמיד חכם לעם הארץ, ובין חכם לחכם, ובין אדם לחברו ובין איש לאשתו, ומידות רשעים לעשות מחלוקות ביניהם (תנא דבי אליהו יח). - חיובה וחשיבותה חיובהלעולם ידבק אדם בהבאת שלום, שנאמר: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים לד טו. יבמות קט א), ויהיה אדם מתלמידיו של אהרן (אבות א יב), שיהא אדם אוהב שלום ורודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד, כדרך שהיה אהרן אוהב שלום ורודף שלום (אבות דרבי נתן יב, על פי אבות שם), שהיה עושה שלום בין אדם לחברו, שנאמר - עליו (רש"י סנהדרין ו ב ד"ה תורת אמת) - בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי (מלאכי ב ו. אבות דרבי נתן שם; תוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) א ב). כיון שהיה שומע מחלוקת ביניהם, קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהם ומטיל שלום ביניהם (רש"י סנהדרין שם ד"ה אבל אהרן). חיזור אחריהאם יושב אדם במקומו ושותק היאך רודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד, אלא יצא ממקומו ויחזור בעולם וירדוף שלום בישראל, שנאמר: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים שם), בקשהו במקומך, רדפהו למקום אחר (רבי שמעון בן אלעזר באבות דרבי נתן שם). והוא אחד מן הדברים שמנו חכמים במעלות השלום, שכל מצוה שבתורה כתוב בה: כִּי תִרְאֶה (שמות כג ה), כִּי תִפְגַּע (שם ד), כִּי יִקָּרֵא (דברים כב ו), כִּי תִבְנֶה (שם ח), כשבאה המצוה לידך אתה זקוק לעשות, אבל השלום כתוב בו: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהלים שם. דרך ארץ זוטא, השלום). אהרן כשהיה רואה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אצל אחד מהם ואמר לו: למה אתה שונא את פלוני, כבר בא אלי לביתי ונשתטח לפני ואמר לי חטאתי לפלוני לך ופייס עליו, ומניח זה לזה והולך אצל השני ואומר לו כראשון, והיה משים שלום ואהבה ורעות בין אדם לחברו (דרך ארץ זוטא שם). לדון לכף זכותנחלקו ראשונים האם המידה לדון את האדם לכף זכות (ראה ערך דרך ארץ) היא בכלל הבאת שלום, שמתוך שהוא מכריעו לכף זכות ואומר לא חטא לי בזאת, אנוס הוא, לטובה נתכוין, יש שלום ביניהם (רש"י שבת קכז ב ד"ה ה"ג הני נמי, על פי הגמ' שם, לגירסתנו); או שהמידה לדון לכף זכות שייכת בגמילות חסדים, ולא בהבאת שלום (מאירי שם, על פי הגמ' שם, לגירסתו). שכר הבאת שלוםאמרו חכמים שלא תבוא פורענות על מי שמטיל שלום, שלמדים קל וחומר מאבני מזבח שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, ועל שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר בהן: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת (דברים כז ו) - אבנים שמטילות שלום, אמר הקדוש ברוך הוא לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום על אחת כמה וכמה (רבן יוחנן בן זכאי במכילתא בחדש יא). וכן מנו הבאת שלום בין הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (פאה א א), ונחלקו אמוראים בצורת הלימוד:
בין איש לאשתוגדול השלום שבין איש ואשתו, שהרי שמו של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה, נמחה על המים לעשות שלום בין איש לאשתו (חולין קמא א), שהמים בודקים את הסוטה (ראה ערכו), ואם טהורה היא יהא שלום ביניהם (רש"י סוכה נג ב ד"ה לעשות). ואמרו חכמים: הוי מתלמידיו של אהרן משים שלום בין איש לאשתו, שכמה אלפים היו בישראל שנקראו שמם אהרן, שאלמלא אהרן לא בא זה לעולם, שהיה משים שלום בין איש לאשתו, ומזדווגים זה עם זו, והיו קוראים שם הילוד על שמו (אבות דרבי נתן יב). וגדולי החכמים נתנו לאשה לרוק בעיניהם, כדי לתת שלום בין איש לאשתו (אהרן הכהן ברש"י אבות א יב; רבי מאיר בירושלמי סוטה א ד). בשינוי מהאמתמותר לשנות מהאמת עבור השלום, ומספר מקומות מצינו שנעשה כן:
דיני ההיתרונחלקו תנאים אם דבר זה הוא היתר (רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון ביבמות שם); או מצוה (רבי נתן שם), וכן הלכה (רי"ף בבא מציעא יג א מדפי הרי"ף, ונמוקי יוסף שם)[3]. ומכל מקום ישתדל בכל יכלתו שלא לשקר, ורק אם מבין שחברו לא יקבל ממנו תשובה אם לא ישנה מפני דרכי השלום, אז ישנה מהאמת (חפץ חיים, רכילות א ח). ואין ההיתר לשנות אלא בסיפור דברים שכבר עברו, אבל אסור לשנות ולומר שקר על ההווה (ספר חסידים (מרגליות) תכו; מגן אברהם קנו סק"ב; שלחן ערוך הרב שם ב); ויש מהאחרונים שפקפקו בזה וכתבו שיתכן שמותר אף על ההווה (שלחן ערוך הרב שם, בהגהה; משנה ברורה שם סק"ד). ויש מהפוסקים שכתב שמותר אף להוציא שם רע על אחרים כדי לעשות שלום (שו"ת הרמ"א יא). שינוי האמת לחולהבדין אמירת האמת לחולה אנוש, נחלקו רבני דורנו:
הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
